האם נולדת להיות יזם, מבוא ללימודי יזמות

בחינה של עסקים שנכשלו, שנערכה ע"י "אייסמי ליזמות", מראה באופן ברור, כי 90 אחוז -ב מהמקרים מדובר בכשל ניהולי, הנובע מחוסר ניסיון של המייסדים. אותם תכונות "יזמיות" שבעזרתן הוקמה החברה, הן שגורמות לכישלונה בסופו של דבר - במעבר משלב הייסוד שדורש יצירתיות לשלב המיסוד שדורש יכולות ניהוליות.

מחקרים רבים הראו כי היזמות היא אומנם תכונה מולדת שמתאפיינת במהירות החלטה המבוססת על אינטואיציות ומיומנויות ובנטייה גבוהה יחסית לקחת סיכונים אישיים ועסקיים. אולם, בניגוד למיתוס הרווח, יזמים מוצלחים אינם מהמרים בחלל ריק, אלא לוקחים סיכונים מחושבים, הנובעים מלימוד מדוקדק של הנושא בו הם עוסקים.

מה חסר ליזמים כדי לפרוץ קדימה בגדול?

כמי שמלווה חברות סטארט-אפ 15-ב השנים האחרונות, אני סבורה, כי החוליה החסרה היא הבנה מעמיקה בתחום היזמות העסקית. לא כל מי שבקיא ברזי הטכנולוגיה יהיה יזם טכנולוגי מוצלח ולא כל מי שיש לו רעיון יצירתי במיוחד יצליח כיזם עסקי, אלא אם ישכיל ויתפתח, בתחומי הקמת ופיתוח העסקים.

תהליך הקמת העסק כולל אלמנטים מורכבים ביותר, כמו: אופי המיזם, יכולת לתקשורת טובה עם אנשים מרקע שונה, הבנה טובה של התחום העסקי בו המיזם פועל, אישיות יזמית המאמינה בעצמה וביכולתה, יכולת לרתום משאבים שונים לטובת קידום העסק, חשיבה שיווקית יצירתית, הבנה פיננסית, שליטה בטכנולוגיות שונות וכיוב'.

האם אדם אחד יכול לשלב בתוכו את כל התכונות האלה?

כמובן שלא, אך ניתן וצריך לפתח הבנה לתחומים אלה, על-ידי לימוד ותרגול ההקשרים בין התחומים השונים. מניסיוני, כמי שליוותה עשרות רבות של מיזמים בעשור האחרון, יש ערך מועט מאוד ללימוד תחומים עסקיים ספציפיים ככלי בפני עצמו. לדוגמה: תחזיות פיננסיות שאינן מתבססות על הבנה עסקית - שיווקית מעמיקה מחד, והכרת הארגון ומשאביו האנושיים והאחרים מאידך, הן בעלות תועלת מועטה. לעומת זאת יש תועלת גדולה בלימוד תחומים אינטר- דיסיפלינריים, כגון: "זיהוי הזדמנויות עסקיות", תהליך לימודי המבוסס על פרוייקטים אמיתיים, המשלבים ניתוח אסטרטגי, שיווקי, טכנולוגי, פיננסי והלוקח בחשבון את סביבת החוק, התקינה וכיוב'.

למידה מבוססת התנסות, הבנויה על פרוייקטים אמיתיים, היא זאת הנותנת ליזם הפוטנציאלי את הכלים להקטין באופן משמעותי את סיכויי הכישלון שלו. מכאן משתמע שלא רק ניתן ללמוד כיצד להפוך ליזם, אלא שהכרחי ורצוי לעשות כך. "תחושות בטן", שאינן מבוססות על ידע מקצועי ועל הכרת תחום עסקי ספציפי, מגבירות את סיכויינו להיכלל אחר כבוד בסטטיסטיקה של 90 אחוז העסקים הנכשלים.

האם יש בעמדה זו סתירה לעובדה שמצליחנים גדולים, שהקימו בעבר חברות ענק, היו חסרי השכלה פורמלית מסודרת?

אם נעמיק ונבדוק, נגלה כי רובם ככולם היו אוטודידקטים והצליחו ללמד את עצמם בצורה מעמיקה ביותר את התחומים העיקריים שהיו צריכים לדעת כדי לקדם ולהרחיב את מפעלם. המשותף לכולם הנו החזון והדחף הבלתי נלאה להגשימו, תוך השקעה אישית בלמידה, פעמים רבות אחר מעשה ובעקבות הפסדים ניכרים בשלבים הראשונים של המיזם. עוד הוכח כי "יזם מושכל" יודע לעזוב את המיזם שלו בשלבי המיסוד והמעבר מארגון יזמי לעסק מסודר.

מניסיוני, ישנם מספר מאפיינים למיזמים שכשלו: מחסור במערכות ניהוליות, תכנון פיננסי לקוי, תלות יתירה באנשי מפתח בעסק, מקורות הון לא מספיקים לשלב הצמיחה, השקעת מאמץ בצד הטכני של המיזם במקום באסטרטגיה העסקית והשיווקית וכו'.

בעידן המידע שלנו, המאופיין בשינויים מהירים, בטכנולוגיה משתנה ובמורכבות עסקית, לא ניתן להעלות על הדעת הקמת מיזם עסקי, שאיננו מבוסס על ידע ומחקר מעמיקים. אי לכך, ההשקעה החשובה ביותר ליזם לפני גיוס ההון הינה למידה, הכשרה ואימון עסקי מתאימים לתחום היזום העסקי וניהול חברות סטארט אפ בנוסף להכשרה הטכנית הספציפית בתחום המיומנות שלנו.